טיול משפחתי בגליל התחתון ובעכו

אז גם השנה חיפשנו טיול משפחתי כמיטב המסורת , רק שבימי הקורונה הרבה רעיונות ירדו מהפרק, והתפוסה של מקומות הנופש בארץ עקב השמיים הסגורים לא הועילה. בקיצור הגענו לאחר חיפושים למקום שנקרא "דרך התנ"ך אל הטבע".

מיקום: ראש הר כמון, כרמיאל, סמוך לישוב מכמנים.

משך הטיול: שלושה ימים, רביעי-חמישי-שישי

עונה: סוף אוגוסט

הטיול הפעם היה מעט שונה משאר הטיולים המשפחתיים שאנחנו עושים בדרך כלל. ראשית, אציין שמדובר בטיול שטח ולא במלון בטן גב, אז בין אם אתם מחפשים טיול משפחתי, או טיול עם חברים, קחו זאת בחשבון. (אם אתם אוהבים את הבלוג אני מניחה שאתם מסוג האנשים שזה מתאים להם בול 🙂

לינה ב"דרך התנ"ך אל הטבע"

יצאנו מהבית בסביבות עשר בבוקר, עצרנו ביוקנעם-המושבה ,סמוך לקיבוץ הזורע , בחורשה נחמדה לארוחת בוקר. משם המשכנו ישר למקום עצמו. הנסיעה מפתח תקווה ברכב ערכה כשעה וחצי , ללא פקקים. חנינו בחניון סמוך לכניסה עם נוף עוצר נשימה (טריגר מעולה למקום).

עד קבלת מקום האירוח שלנו בשעה ארבע המתנו בסבלנות במתחם עצמו – בו מפוזרים ספסלי ישיבה גדולים, נדנדות, בית עץ לילדים, ועוד. (ביינתים אפילו קנינו מהם את הדבש המפורסם שלהם – "דבש מכמנים". טעים!)

במתחם עצמו קיימים סוגים שונים של אירוח – 'אוהל אברהם' ,'חאן האבן' ,  'סוכת הגפן' , 'הבקתה הכחולה' ונוספים. אנחנו התארחנו בחאן האבן-  מתחם בית אבן גדול משוחזר ברוח התנ"ך, בעל חלונות גדולים משקיפים לנוף מרהיב של בקעת בית הכרם והרי הגליל העליון. אנחנו התארחנו ביחד בחאן 16 איש לגמרי בנוח, ולדבריהם הוא מתאים לעד 20 איש. במקום מוצעים מזרנים, מאווררים, שולחנות בופה ושולחנות קטנים ואח במרכזו. עם חאן האבן קיבלנו 'חצר' משלנו, עם ספסלים , שולחן עץ, מנגל ומדורה על רקע הנוף (המדהים, כבר אמרתי?)

נקודות חשובות שכדאי לציין

• אנחנו הבאנו איתנו סדינים ומצעים כמובן.
• במקום יש מטבח משותף, מקלחות משותפות, ושירותים משותפים לכל המתארחים במקום. אנחנו ביקשנו ארון אחסון משלנו במטבח לכל האוכל שהבאנו. (אין ארוחות במקום, לפחות לא במה שאנחנו סגרנו)
• מזג אוויר (מפורט יותר בהמשך) – נסענו בקיץ ולכן הבאנו דברים בהתאם לעונה. עם זאת אפילו באוגוסט קר שם בערב ומומלץ להביא בגדים חמים ללילה. לא עשינו את הטיול הזה בחורף, לכן קחו בחשבון את התאריך בו אתם נוסעים והתארגנו בהתאם.

בטח כבר תהיתם מי המשוגעים שנסעו לעשות טיול שטח בחום של אוגוסט בישראל, ולנו היו את אותן החששות בדיוק. תנו לי לגלות לכם סוד – חששות לשווא. למזלי, לפני היציאה לטיול, דחפתי סוודר לתיק ליתר ביטחון.

הגענו למקום לקראת שלוש ככה שכבר היה פחות חם. בימים הבאים בשעות הצהריים טיילנו בקרבת מים (מפורט בהמשך) מה שהיה פתרון מצוין לחום של אוגוסט.

לקראת הערב ,לפחות בחאן שאנחנו היינו בו, אודות לחלונות הגדולים ולמיקום המצוין יש לומר, הייתה בריזה מטריפה. לא מעט פעמים נאמרו משפטים כמו "מי היה מאמין, אוגוסט". בערבים הדלקנו מדורה ואפילו הוצאנו שמיכות החוצה.

הלילה עבר מעולה, ולמחרת, יום חמישי, היה בהחלט שווה להתעורר אל מול החלונות הגדולים שצבועים בנוף הגלילי ההוא שדיברנו עליו מקודם יחד עם בריזה כיפית של בוקר.

לא ביזבזנו יותר מידי זמן ולאחר כמה לגימות קפה, ותה צמחים שאילתרנו במקום בזכות עדניות התבלינים המפוזרות בסביבה, התחלנו להכין כמה סנדוויצ'ים וירקות לדרך. המטבח המשותף היה חוויתי למי שלא רגיל, והזכיר לי מאוד תחושה של קיבוץ, למרות שמעולם לא ביקרתי באחד. הוא כלל בין היתר שני תנורים ומעליהם כיריים בכל אחד, מקררים, שני כיורים, המון כלי מטבח מכל הסוגים (אציין שאנחנו הבאנו כלים משלנו מטעמי הגיינה וכשרות, מי שזה לא מפריע לו מוזמן)  ומשטח עבודה כמובן : )

נקרות המים בראש הנקרה

תיכנון היום היה די ספונטני, אחרי שעברנו בהצלחה את שלב חידת הלוגיקה הידועה של איך לסדר נכון את הבגאז' שוב, התנענו ונסענו אל ראש הנקרה.

התיכנון שלנו בעיקרון היה לבדוק את מצב העומס.

כפי שצפינו, כשהגענו לאחר נסיעה של בערך כחצי שעה (ללא פקקים), נתקלנו בתור ארוך בכניסה וויתרנו על הרכבלים המפורסמים להפעם. החלטנו לעצור קרוב לשם , אחרי שניקרות המים הצלולות והריקות מאדם של חוף אכזיב קרצו לנו. ירדנו מהאוטו והחלה יריית הפתיחה לצילומים. 16 איש, 500 תמונות, חוף אחד.

אבל על החלק הכיף באמת ויתרנו ולא נכנסנו למים (בינתיים) כי הייתה ביננו, בלי להזכיר שמות, דודה לחוצה אחת עם ילדים קטנים שלא נכנסת לחוף ללא מציל. (סתם, היא צודקת!)

אז המשכנו לחוף בננה ביץ' המאויש יותר ובילינו שם את יתר היום. חוץ מהעובדה שהיה מפוצץ, היה ממש כיף!

לקראת בין הארבעים נסענו חזרה אל החאן ופצחנו בתורנות מקלחות. דווקא בשונה מהצפוי תקתקנו את העניין. הנקיים מביננו התחילו לחמם את המנגל ואני עזרתי לשפד פטריות. הדלקנו מדורה שוב והפעלתי את הפלייליסט של בוב מארלי שיש לי. (טוב לאווירה!)

הלילה עבר מעולה בעקבות הסקת מסקנות מהלילה הראשון שבו לא ממש נרדמתי כי לא יכולנו לכבות את כל האורות בחאן (כי הוא נהיה ממש חשוך) , אז קשרתי לי טייץ על העיניים בתור כיסוי עיניים שלא הבאתי וישנתי כמו חטופה של דאעש, אבל היי! ישנתי מצוין.

למחרת, יום שישי, השכמנו באזור שמונה וחצי, התארגנו, לצערי ארזנו, והתכוננו לעזיבה.

סידרנו מן בופה מגניב וזריז לארוחת בוקר, כל אחד חטף משהו, ויצאנו לדרך. (אל תשאלו אותי איך נתקענו בבעיית הסידור בבגאז' כי משום מה יצאנו עם יותר דברים ממה שבאנו איתם).

פה התפצלנו , והמשפחה שלי מצד אבא החליטה להיפרד מאיתנו בשלום ולנסוע הביתה. הם באו עם שני ילדים קטנים ומתוקים,(בני שלוש וחמש) שיכול להיות שהיה להם קשוח מדי והם כבר עייפים. (ההורים ?)

החלטנו השורדים האחרונים לטייל עד כמה שאפשר לפני שנגיע הבייתה.

לאחר נסיעה של בערך 20-35 דקות, עצרנו בנחל צלמון המדהים!

נחל צלמון

אחרי מסלול הליכה מגניב של בערך 10 דק בטבע (מדרגות אבן , עשבים גבוהים , אבל כיף) הגענו לשכשוכית החמודה הזו שבתמונה, שהייתה למזלנו ריקה כשהגענו אליה. בדרך לשם היו עוד הרבה קטעים שאפשר לטבול בהם, אבל זו הכי טובה שמצאנו. מים קררריםם, אבל מי שלא קופץ ישר- מפסיד!!

שכחנו להביא את התיקים של האוכל מהאוטו לנחל ובטוב ליבי התנדבתי ללכת להביא אותם.

אכלנו שם כמה סנדוויצ'ים, בדקנו שהשארנו נקי (הערת בייניים- צמצמו בפלסטיק!) , והמשכנו כמה צעדים קדימה לראות אם יש עוד משהו מעניין. היו עוד כמה נחלים קטנים אבל לא יותר שווה ממה שמצאנו בהתחלה.

אז כן, קחו בחשבון שלעלות חזרה את מדרגות האבן יהיה קצת מאתגר לילדים קטנים.(אבל ממש לא מדובר פה בשביל הנחש. כמה דקות וגומרים את זה בספרינט). אם בכל זאת קשה לכם, תיזכרו שיש פה מישהי שעלתה את זה בפעם השנייה  ?

מוכנים לזה? משם המשכנו לעכו! 

השוק של עכו

הנסיעה ארכה בערך 45 דקות. זה היה יום שישי ולכן העיר הייתה עמוס יותר מבדרך כלל.

הגענו לשם והלכנו לסיבוב , איך לא, בשוק. (אם אתם מסתובבים עם ילדים שימו עין כי יש הרבה אנשים.)

 כמה המלצות שלי לשוק של עכו:

• אחרי השוק יש דוכן פלאפל שאכלתי בו את הפלאפל הכי טוב שאכלתי בחיים שלי!
• בין התמונות שהעלתי יש תמונה של בוטיק מלבי פינתי ומעוצב ממש יפה ואותנטי, ויש להם מלבי טבעוני מעולה! (ממליצה). שווה לעצור ולטעום או סתם להנות מהאווירה והקטורת שבעלת המקום הנחמדה מפזרת
• בשוק יש את הכנאפה המפורסם כמובן, אני לא טעמתי ממנו מטעמי טבעונות אבל המשפחה שלי עפה עליו! מאמינה ששווה לטעום.
• אפילו שמדובר במלכודות תיירים ברוב הפעמים, שווה לעצור לכמה רגעים ולתת לעיניים לשוטט, אולי משהו ילכוד אותן בשוק הצבעוני הזה! לפעמים יש מציאות ? אני רציתי לקנות שארוואל בוב מארלי אבל ויתרתי עליו בסוף כי אף אחד לא רצה להשתתף איתי (2 ב50) . אבא שלי קנה כותש משיש , ומאז כל שבת הוא מכין בו איזה סחוג חדש, חומוס עבודת יד או איזה סלט חריף למות. שווה למי שמעניין אותו 🙂

מוזמנים להנות מעוד קצת תמונות!

זה הכל להפכם.

זהו פוסט אורח ראשון של טלי, אחות של אלי, בת 16, טבעונית, צלמת חובבת. עושה צילומי בוק וצילומי בת מצווה באזור פתח תקווה.

מוזמנים לעקוב אחריה בחשובן האינסטגרם שלה taliz_art