סיפור דרך בורמה לתרמילאים

בורמה (ששמה הרשמי שונה ב-1989 למיאנמר אך רוב המטיילים עדיין קוראים לה כך), מכונה הארץ המוזהבת על שם אלפי הפגודות הפזורות בה. היא מדינה בדרום מזרח אסיה הנמצאת בין תאילנד להודו,וגובלת גם עם סין ולאוס בצפון. אבל לא הפגודות המדהימות או הנופים הם הסיבה שבורמה היא יעד מיוחד כל כך. הקסם של בורמה טמון בתושביה, במרקם החברתי שלה ובדת הבודהיסטית המורגשת כל כך חזק בכל מקום. וכמובן באווירה שבה. מדובר אולי באחת מהמדינות האחרונות בדרום מזרח אסיה שעדיין לא נפלו לגמרי קורבן למערב. אם כי לדעתנו השנים הקרובות הן ההזדמנות האחרונה לראות ולחוות את בורמה לפני השתלטות המערב והקידמה.

המסלול שלנו בבורמה

ינגון ←  באגן ← מנדלי ←  קאלאו ← טרק מקלאו לאינלה לייק ←  אינלה לייק ← פא אן ← מעבר יבשתי לתאילנד

יאנגון

ינגון (לשעבר רנגון) היא העיר הגדולה והמפותחת ביותר בבורמה (מפותחת זה עניין יחסי). העיר הוקמה בתקופת שלטון הבריטים וכיום מתגוררים בה מעל חמישה מיליון תושבים.

העיר עצמה נמצאת בפיתוח מואץ וכמעט בכל פינה ניתן לראות אתרי בנייה של גורדי שחקים. נראה כי הסינים משתלטים על כל חלקת נדל"ן ובונים בכל מקום אפשרי.

באזור ה-Downtown מתרכזים מרבית התרמילאים. מדובר באזור פחות מפותח ורגוע יותר, שם תפגשו לראשונה את בורמה "האמיתית". ראו הוזהרתם – הלחות בעיר גבוהה אפילו יותר מהלחות באזור גוש דן.

איך להגיע ליינגון:

לינגון הגענו בטיסה מבנגקוק, עם חברת התעופה האסייתית Lion air.  טיסות הפנים במזרח אסיה זולות מאוד וזו הדרך המומלצת להגיע למדינה למגיעים מהארץ. מדובר בטיסה של כשעה בלבד. הטיסה עלתה לנו 36 דולר, כולל מזוודות. (טיסות הפנים בתוך בורמה עצמה לעומת זאת יקרות מאוד ועשויות להגיע למחירים של 200-250 דולר). משדה התעופה לקחנו מונית הישר לאזור ה-Downtown (תתמקחו על המחיר!)

מה לעשות ביינגון:

• פגודת ShweDagon –  הפגודה ממוקמת במרכז העיר יינגון. מדבור באחת מהפגודות הגדולות ביותר בעולם, ובין הקדושות ביותר לעם הבורמזי. במתחם ישנם עשרות פגודות שונות בגדלים שונים כאשר במרכז ניצבת הפגודה הגדולה ביותר, המגיעה לגובה של כ-100 מטר ומצופה כולה בזהב. רצוי להגיע לפוגדה לפני השקעיה כשפחות חם, בשעה זו צבעי השמש השוקעת משתקפים בצבעי הזהב של הפגודה ויוצרים מראה מרהיב. עלות הכניסה למקום היא כ-5 דולר. טיפ לבנים: תגיעו במכנסיים שמכסים את הברך אחרת תאלצו לשלם מחיר מופקע על לנוגי (לבוש בורמזי מסורתי לגברים, סוג של חצאית ארוכה לבנים). 

איך להגיע: מונית מקומית, אין נהג שלא מכיר את המקום. 

• לסייר באזור ה-Downtown ולהתרשם מאורח החיים הבורמזי העירוני. תוכלו לראות בעיר מגוון של דוכנים למכירת טבק ללעיסה (תחביב נפוץ אצל הבורמזים הגורם לשיניהם להירקב ולהיצבע בצבע אדום, אנחנו ניסינו לטעום, פחות מומלץ), מגוון דוכני רחוב עם מאכלים מגוונים וכמובן אי אפשר שלא להזכיר את מנהג בתי התה הבורזמים – מסורת שכנראה נשארה מימי השלטון הבריטי. הבורמזים נהנים לשבת ברחוב על כיסאות פלסטיק קטנים (מאוד קטנים!) ולשתות תה עם חלב. פשוט תזמינו כוס תה באחד מדוכני הרחוב ותשתו עם המקומיים. הבורמזים מאוד סקרנים וישמחו לשבת ולשוחח איתכם. 

  

• מסיבות במרכז העיר – בורמה אינה מפורסמת כיעד של מסיבות ובילויים, אך אם בכל זאת ימאס לכם מפגודות ומקדשים תוכלו לחפש מסיבה מקומית באזור הבורסה של עיר, שם מבלים צעירים מהמעמד הגבוהה. אנחנו נתקלנו ממש במקרה במודעה פרסומת של מסיבה על הגג של Myanmar Plaza (מתחם קניות במרכז העיר). המסיבה התגלתה כמסיבה למעמד העליון, עם קוד לבוש (בהתחלה לא רצו להכניס אותנו בגלל אופן הלבוש התרמילאי שלנו, כל שאר הנוכחים היו במכופתרות ושמלות ערב). במהלך הערב הייתה הופעה של להקה ויאטנמית ולאחר מכן מסיבה עם די ג'י מדרום קוראיה. מיותר לציין שכל מקומות הישיבה היו שמורים מראש. לבסוף התיישבנו בשולחן עם בת של שגריר מקומי וחבריה. 

  

לינה ביינגון:

מרבית התרמילאים בוחרים ללון באזור ה-Downtown (על יד ה-Sule Pagoda) וכך עשינו גם אנחנו. הזמנו מראש בבוקינג חדר משותף (דורמס) ב- backpackers & breakfeast. מדבור במקום נקי מאוד כולל ארוחת בוקר. לא חסרים גם גסטהאוסים אחרים באזור.

באגן

באגן היא אחת הערים הקדושות ביותר לבורמזים והיא חלק ממחוז מנדליי הנמצא במרכז בורמה. עד המאה ה 14 תפקדה באגאן כעיר הבירה של ממלכת בורמה העתיקה, ולפיכך נבנו בעיר אלפי פגודות לשימושם של הבורמזים. כיום מדובר באחד מהאתרים המפורסמים והתיירותיים ביותר בבורמה, הפגודות והמקדשים השונים פרוסים על שטח של כ-40 ק"מ.

הגעה מינגון לבאגן: לוקחים אוטובוס לילה מינגון לבגאן. האוטובוס יוצא ב-19:00 בערב ומגיע ב-04:00 לפנות בוקר. האוטובוס מוריד מחוץ לבגאן ומשם צריך לתפוס מונית לתוך העיר. האוטובוס מאוד נוח (סמי סליפר) עם שמיכות, כריות ואפילו מסך אישי כמו במטוס. טיפ חשוב: בכניסה הראשית לעיר גובים דמי כניסה מהתיירים בסך כ-20 דולר (!!) ובתמורה מקבלים כרטיסי כניסה. ניתן לבקש מנהג המונית שלכם שיקח אתכם דרך כניסה צדדית של העיר (נסיעה ארוכה יותר) במחיר מעט גבוהה יותר, ובכך לדלג על עמדת התשלום. עם זאת, באזור הפגודות (בעיקר בגדולות והמרכזיות שבהן) מסתובבים פקחים שבודקים את הכרטיס, אותנו בדקו פעם אחת, אמרנו שהשארנו את הכרטיס בגסטהאוס וציינו את מחיר הכרטיס כהוכחה – על אחריותכם בלבד.

מה עושים בבאגן

• סיור באזור בקטנוע חשמלי, אופניים, מונית או כרכרה. כמו כן, יש כאלה שלוקחים מדריך אישי לכל היום שלוקח אותם למקדשים המרכזיים ומסביר להם על ההיסטוריה של המקום, ויש המצטרפים לסיור מאורגן. אנחנו בחרנו באופציה הזולה של אופנוע חשמלי (קצת יותר מהיר מאופניים חשמליות) וסיור עצמאי באזור. אם אתם עושים כך חשוב שתקראו קצת על ההיסטוריה של המקום לפני על מנת שתבינו מה אתם רואים, אנחנו עשינו את זה רק בדיעבד וקצת הצטערנו על זה. טיפ: היעזרו באפליקציית Maps me על מנת למצוא את הפגודות המרכזיות.
• צפייה בזריחה ובכדורים פורחים מגג אחד הפגודות, סוג של אטרקציית חובה למבקרים במקום. תקומו כחצי שעה לפני הזריחה, קחו קטנוע חשמלי, סעו לאחת הפגודות הפזורות באזור ותצפו במחזה מרהיב של זריחה על רקע אלפי פגודות וכדורים פורחים (וגם יצאו לכם אחלה תמונות לאינסטגרם, מבטיחים!)
• עלייה על כדור פורח – לעשירים מבינכם ניתן גם לצפות בזריחה על כדור פורח, שמענו שהאטרקציה עולה באזור 300$ וכמובן שוויתרנו על התענוג היקר.

לינה בבאגן: רוב הגסטהאוסים מרוכזים ב-Old Bagan. אין לנו המלצה מיוחדת פשוט הגענו ומצאנו גסטהאוס נחמד שאנחנו לא זוכרים את שמו. בעונות התיירות מומלץ לסגור מקום מראש כיוון שמדובר באזור מאוד מתוייר.

מנדלי

מנדלי היא העיר השנייה בגודלה בבורמה וגם המפותחת ביותר אחרי ינגון. מדובר בעיר די משעממת שאין בה יותר מידי מה לעשות והיא משמשת בעיקר כמקום מעבר בדרך ליעדים אחרים. עם זאת עדיין ישנם כמה דברים שכדאי לראות בה.

הגעה מבאגן למנדלי: אנחנו לקחנו מיניבוס מקומי היוצא מבאגן באזור 19:00 בערב ומגיע למנדלי לפנות בוקר, מדובר בנסיעה די קשה היות והיא במיניבוס מקומי ישן ולא נוח עם סחורה מקומית. כמו כן, חלק גדול מהנסיעה הוא על דרכי עפר לא סלולות. ייתכן וכיום ישנן דרכים טובות יותר להגיע מבאגן.

מה לעשות במנדלי:

• U Bein Bridge – מדובר בגשר הטיק הארוך ביותר בעולם שנבנה בסביבות שנת 1850. אורכו של הגשר הוא הוא 1.2 ק"מ. מדובר במקום מפורסם ותיירותי מאוד. מומלץ להגיע למקום כשעה לפני השקיעה ולצפות בשקיעה מהגשר עצמו. (תמונתו טובות כבר אמרנו?) איך להגיע: מונית מקומית, מדובר בנסיעה לא קצרה של כ-40 דקות מחוץ לעיר. מומלץ לסגור עם הנהג מראש על נסיעת הלוך-חזור ושהוא יחכה לכם בחנייה ליד הגשר. 

  

• Mandalay Hill – מדובר בגבעה שעל ראשה ממוקמת – ניחשתם נכון – פגודה, ניתן לטפס במדרגות הארוכות העולות עד לראש הגבעה (הטיפוס לוקח כחצי שעה) ומשם לתצפת על הנוף. אפשר גם להיכנס למקדש הראשי (בתשלום סמלי). לאורך המדרגות תמצאו דוכנים קטנים שמוכרים מזכרות בודהיסטיות שונות, חטיפים ואפילו קריאה בכף היד. אם אתם קצרים בזמן ניתן לוותר על המקום.

לינה במנדלי:

• Ostello Bello – רשת הוסטלים איטלקית מוכרת בעלת 3 סניפים שונים ברחבי בורמה. מדבור בהוסטל יקר מאוד (אנחנו שילמנו 15 דולר ללילה למיטה בדורמס!) אבל עם אווירה שבהחלט שווה את המחיר גם אם רק ללילה אחד. מדובר בהוסטל ברמה גבוהה מאוד בעל אווירה צעירה ומגניבה. ההוסטל מלא מטיילים מכל העולם, בעיקר אירופאים. מקום מושלם למצוא בו חברה במידה ואתם מטיילים לבד. בהוסטל יש לובי מגניב עם תה/קפה חופשי, משחקי קופסא, פופים גיטרה וכו'. יש גם גג עם פינות ישיבה, מזכיר קצת מתחם של WEWORK. בהחלט מומלץ!  

אוכל במנדליי: במנדליי כיאה לעיר גדולה, מגוון מסעדות ברמה גבוהה (המחיר בהתאם) אז אפשר להתפנק באוכל טוב.

קאלאו

קאלאו הינו כפר קטן ופסטורלי המוקף  טבע ושדות חלקאיים. הכפר שוכן בגובה 1,320 מטרים מעל פני הים ולפיכך מזג האוויר בו נעים מאוד במהלך היום (עם אחוזי לחות נמוכים משמעותית משאר חלקי המדינה) וקריר בלילה.

הכפר הוקם במקור ככפר נופש בריטי עקב מזג האוויר הנוח במקום. עד היום ניתן למצוא באזור מבנים בריטים ישנים. בנוסף משמש הכפר כנקודת היציאה לטרק המפורסם לאינלה לייק. הכפר מפורסם מאד גם בעקבות הספר "אמנות ההקשבה לפעימות הלב" של יאן פיליפ סנדקר, שמרבית עלילתו מתרחשת בכפר. (מומלץ לקרוא! אנחנו גילינו את הספר בדיעבד).

הגעה ממנדלי לקאלאו: סמי סליפר שיוצא בערב ומגיע באזור השעה 5-4 לפנות בוקר לקלאו.

מה לעשות בקאלאו:

• לשכור אופניים ולטייל מסביב לכפר – אנחנו פשוט שכרנו אופניים בסוכנות מקומית במחיר מצחיק ורכבנו באזור הכפר (הכפר די הררי עם הרבה ירידות ועליות אז תתכוננו). במהלך השיטוט זכינו לראות צילומים לסרט מקומי, לבקר בשוק, להסתפר בזול, לשחק FIFA בחנות וידאו מקומית, לשתות קפה ולצפות בשקיעה.
• להירגע ולקרוא ספר – כפי שכבר כתבנו מדובר בכפר שקט וציורי שבהחלט ניתן להיתקע בו כמה ימים וסתם לנוח עם ספר טוב ונוף מדהים.
• לצאת לטרק לאגם אינלה ליייק – האטרקציה המרכזית, על כך נפרט בנפרד.

אוכל בקאלאו:

• Everest Nepali Food Centre – מסעדה נפאלית עם אוכל נפאלי והודי מעולה.
• מסעדות רחוב בשוק המקומי – מומלץ לטייל בשוק המקומי ופשוט להתיישב באחד המקומות שנראים לכם טוב. האוכל בשוק הוא לגמרי בסדר ומגיע במנות קטנות וזולות ככה שאפשר לטעום מהכל. המחירים ממש מצחיקים.

טרק מקאלאו לאינלה לייק

אחת הסיבות המרכזיות שבגללן תרמילאים מגיעים לכפר קאלאו היא על מנת לצאת לטרק של יומיים או שלושה לאגם אינלה. מדובר באחד מהטרקים המפורסמים  (והבודדים) שניתן לעשות בבורמה. הטרק עצמו כולל נוף יפהיפה של טבע, שדות חקלאיים וכפרים מקומיים. הלינה במהלך הטרק היא בכפרים עצמם.

לוגיסטיקה ומידע כללי: את הטרק ניתן לסגור בכל אחת מסוכנויות התיירות בקאלאו – מומלץ לבצע סקר שוק לפני ולקרוא המלצות קונקרטיות בקבוצות השונות בפייסבוק. אין צורך להזמין את הטרק מראש ועדיף פשוט להגיע לכפר קאלאו ולסגור. בנוסף יש לבחור אם לעשות 3 ימים (2 לילות) או 2 ימים (לילה אחד) המחיר ליום נוסף הוא זניח יחסית  – אנחנו בחרנו לעשות את כל שלושת הימים וממליצים גם לכם. הדיל עם הסוכנות כולל מדריך, לינה בכפרים עם ארוחת ערב ובוקר ושליחה של התיקים שלכם לאגם אינלה כך שלא תצטרכו לסחוב את המוצ'ילה הענקית ותוכלו להסתפק בתיק קטן עם בגדים וציוד מינימלי לטרק עצמו.

רמת קושי: הטרק לא קשה ומתאים גם למי שאינו בכושר או שלא טירק מעולם (כמונו בתחילת הדרך). מדובר בהליכה של כ-6-8 שעות ביום כאשר מרבית ההליכה היא בדרך מישורית עם עליות וירידות מעטות ומתונות.

לינה: הלינה בטרק היא בבתי משפחות מקומיות בכפרים אליהם תגיעו בסוף כל יום, מדובר באחת מהחוויות של הטרק. תזכו לבלות בכפרים אותנטיים שנראים כאילו הם קפאו בזמן במאה השנים האחרונות. הלינה עצמה היא בדר"כ על מזרנים בחדר משותף גדול וכוללת שמיכות. אין צורך להביא אוהל או שק שינה.  

אוכל ומים – הדיל עם הסוכנות כולל ארוחות ערב ובוקר (למעט ארוחת בוקר ביום היציאה עצמו, לכן מומלץ לאכול בגסטהאוס לפני). יש להצטייד במים רק ליום הראשון של הטרק, במהלך הטרק עצמו יש נקודות לקניית מים. גם בכפרים עצמם ניתן לרכוש מים בכל בוקר. 

היום הראשון – יציאה מקאלאו: ביום הראשון יוצאים רגלית מקאלאו, הולכים כ-3 שעות באזור עם נוף יפה ולבסוף עולים לתצפית המשקיפה על כל האזור. שם בדר"כ עוצרים לארוחת צהריים במסעדה מקומית קטנה. לאחר מכן תמשיכו ללכת בתוואי שטח דומה. לקראת השקיעה תגיעו לכפר הראשון בו תעבירו את הלילה. הנופים ביום זה הם בעיקר המון שדות חקלאיים וגידולים שונים, כאשר החוויה האמיתית היא לראות את אורח החיים הכפרי באזור שנראה שלא השתנה כמעט כלל במאות השנים האחרונות.  

היום השני – ביום זה תעברו ביותר כפרים מקומיים ותזכו לראות מקרוב את החקלאות ואורח החיים באזור, כאשר בסה"כ הנוף ותוואי השטח דומים. גידול נפוץ מאוד שתראו כמעט בכל מקום הוא פלפל צ'ילי חריף. 

היום שלישי והאחרון – ביום האחרון יוצאים מהכפר שבו ישנים בלילה לפני והולכים מספר שעות כאשר חלק גדול מהמסלול הוא בדרך ג'יפים (לא כל כך כיף). ההליכה סה"כ  די מונוטונית ורגילה היות ובשלב זה כבר תתרגלו לנופים. אך אל תתייאשו, כי שיא היום עוד לפניכם. לקראת שעות אח"צ תראו סוף סוף את אגם אינלה המפורסם ולאחר מכן תגיעו למסעדה מקומית בכפר על  שפת האגם שם תאכלו ארוחת צהריים. משם זה תלוי בדיל שלכם עם הסוכונות, לבחור אם לעלות על סירה ישירות לצד השני של האגם או לעלות על סירה שתיקח אתכם למספר נקודות עניין באגם – מדובר באטרקציה מפורסמת שעושה כל מי שמגיע לאגם ולכן מומלץ לעשות אותה כחלק מהמסלול של הטרק (פירוט מורחב תחת אינלה לייק).

אינלה לייק

אגם אינלה הוא אגם מפורסם מאוד בבורמה, בעיקר בזכות הדייגים המקומיים. את הדייגים ניתן לראות בכל שעות היום ברחבי האגם. מה שמייחד אותם הוא שיטת הדייג הייחודית שלהם. הדייגים נעזרים במעין כלוב מחורר בצורת חרוט תוך עמידה על רגל אחת על קצה הסירה או על משוט הסירה – מדובר במחזה מיוחד מאוד ובאטרקציית חובה לכל המבקרים בבורמה.

האגדה מספרת על 2 אחים שהתיישבו בכפר סמוך לאגם על מנת לעבוד אצל הנסיך ששלט על האזור. הנסיך הורה להם להתיישב בתוך האגם ולהקים עליו ארבעה כפרים – אשר קיימים עד היום, ומכאן שמו אינלה – ארבעה באגם.

מה לעשות באגם אינלה:

• שייט באגם אינלה – ללא ספק האטרקציה המרכזית שלשמה מגיעים למקום. ניתן לעשות אותה כחלק מהטרק מקאלאו או כאטרקציה נפרדת. בעצם מדובר בשיט בין בתי מלאכה שונים באגם עם מדריך שמסביר על כל תתנה ועל

  

  ההיסטוריה שלה. התחנות כוללות ביקור בבית מלאכה לייצור סיגרים בורמזים ע"י נשים מקומיות, בבית מלאכה לכלי כסף וחרבות, מפעל לטווית חוטים מפרחי לוטוס בשיטה ייחודית, מפעל לייצור הסירות בהן משתמשים ככלי התחבורה המרכזי באגם ועוד. בנוסף תבקרו גם בשדות החלקאיים שצפים על האגם, תראו את הדייגים המפורסמים של אינלה ותוכלו לצפות בשקיעה או בזריחה. לטעמנו האטרקציה הפכה לתיירותית מידי, כאשר במרבית בתי המלאכה בעיקר ינסו למכור לכם דברים. עם זאת עדיין מומלץ לא לוותר על הסיור.  

  

  

• יקב Red Mountain – יקב יין בורמזי שהוקם בעזרתם של הצרפתים, היקב נמצא חצי שעה של רכיבת אופניים מאזור הגסטהאוסים באינלה. לעייפים ניתן להגיע גם בטוקטוק או מונית. אנחנו הגענו בהלוך באופניים ובחזור הצטרפנו לטוקטוק גדול שהעמיס עליו גם את האופניים שלנו. לא נבקר את טעם היין היות ואנחנו לא מבינים גדולים בנושא, נציין רק שהיינות הלבנים טעימים יותר מהאדומים לדעתנו. מהיקב עצמו נשקף נוף יפה של מטעי הגפן והאזור מסביב, שווה להישאר ולשתות יין על רקע השקיעה. במקום קיימת גם מסעדה – המחירים יקרים מאוד לאזור.

אוכל באגם אינלה:

באינלה יש המון מסעדות טובות עם מאכלים בורמזים בנוסח שאן (אינלה לייק נמצא במחוז שאן). כמון כן יש המון מסעדות שמגישות אוכל הודי מעולה. אנחנו הגענו מורעבים אחרי הטרק מקאלאו והתיישבנו במסעדה העשויה כולה מעץ במבוק בקרבת הגשר שחוצה את הנהר. לצערנו איננו זוכרים את שם המסעדה אבל האוכל היה מדהים. טיפ: האוכל ההודי בבורמה הוא ממש "אסלי" מה שאומר שהוא חריף יותר אפילו מהאוכל ההודי בהודו (לפחות על שביל החומוס), לכן אם אתם רגישים לחריף תבקשו מראש שהמנה לא תהיה חריפה. עדיין תקבלו מנה חריפה, אבל פחות.

• שאן נודלס סלט (Shan noodles salat) – מנת אוכל רחוב בורמזית שניתן למצוא בדוכני הרחוב של מחוז שאן, כולל באינלה לייק. המנה מורכבת מנודלס, ירקות, בוטנים, צ'ילי חריף ורוטב מיוחד. ניתן לבחור לאכול אותה כמנה יבשה או כמרק נודלס. ללא ספק מדובר במנה הכי טעימה שטעמנו אי פעם בדוכן רחוב! טעמנו אותה לגמרי במקרה בדוכן בשוק המקומי של אינלה ומאז אכלנו אותה בכל הזדמנות – אל תפספסו! 

  

• אוכל מערבי: עקב התיירות הרבה באזור לא חסרות גם מסעדות יוקרתיות יותר המגישות את מיטב המנות של המטבח המערבי.

לינה באינלה לייק:  ישנו בגסטהאוס מקומי במחיר של כ-15 דולר ללילה לחדר זוגי ברמה גבוהה, באינלה יש סניף נוסף של Ostello Bello למי שרוצה להתפנק.

פא אן

פא אן הוא כפר שליו ורגוע, בעל נוף שונה מאוד מהנוף בכל שאר המקומות שביקרנו בהם בבורמה. הסיבה שהגענו אליו מלכתחילה היא כי הוא נמצא בקרבת הגבול עם תאילנד וניתן לעבור ממנו יבשתית (מומלץ לבדוק לפני כי הגבולות היבשתיים של בומרה נפתחים ונסגרים לסירוגין). כך גילינו כפר יפה ששווה להישאר בו לפחות לילה אחד.

מה לעשות בפא אן:

• לשכור קטנוע ולהסתובב – במידה ואתם יודעים לרכב (רצוי שגם יהיה לכם רישיון) פשוט תשכירו קטנוע ותסתובבו בכפרים הקטנים הפזורים באזור, זוהי דרך נהדרת לגלות את בורמה האותנטית והפחות תיירותית. לא פעם יצא שתוך כדי נסיעה באחד הכפרים יצאו אלינו עשרות ילדים וצעקו מינגלבה (שלום בבורמזית) תוך כדי שהם מחלקים לנו כיפים כאילו אנחנו ראשי ממשלה.
• מערת Sadar – מסביב לפא אן ישנן המון מערות בודהיסטיות בגדלים שונים, מערת Sadar  היא המוכרת והגדולה מכולן. בתוך המערה תמצאו המון פסלי בודהה ונטיף ענק בעל אגדה מעניינת (לא נגלה לכם, אפשר לקרוא שם). למערה נכנסים בצד אחד ויוצאים ממנה בצד השני למראה נוף מרהיב של אגם מוקף שדות. ניתן לקחת סירה בעלות סמלית שתשיט אתכם באגם ותחזיר אתכם לנקודת ההתחלה.
• מערת העטלפים – למערה צריך להגיע כחצי שעה לפני שקיעה, ליד המערה עצמה יש תצפית מפגודה הנמצאת על גבעה סמוכה. ברגע שהשמש שוקעת מומלץ לעמוד מתחת לפתח המערה ולראות ברגע אחד עשרות אלפי עטלפים יוצאים בשיירה אינסופית מהמערה על מנת לחפש אוכל, השיירה נמשכת דקות ארוכות, אולי חצי שעה. מדובר במחזה מיוחד במינו (אל תתייאשו אם כלום לא קורה מייד אחרי השקיעה, לעטלפים זמן משלהם אבל הם יוצאים בסוף).

לינה בפא אן: אנחנו ישנו לילה ב-Soe Brothers בעקבות המלצות, הגסטהאוס די ישן ונאלצנו להתפשר על החדר האחרון שהיה פנוי. בעונת התיירות הביקוש ללינה כאן הוא מאוד גבוה ואין הרבה מקומות פנויים.

מעבר גבול מפא אן לתאילנד: מעבר הגבול לתאילנד נמצא בעיירה Moe Sat מרחק של כ- 4 שעות נסיעה מהכפר. אפשר לקחת לשם מונית משותפת שאמורה לעלות לכל נוסע כ-10,000 צ׳אט. מהגבול בתאילנד לקחנו טוקטוק לתחנה מרכזית מקומית ומשם אוטובוס לצ'אנג מאי. יצאנו סביב השעה 8:00 בבוקר מפא אן והגענו סביב השעה 22:00 לצ'אנג מאי.

טיפיים כללים בבורמה

כרטיס סים ואינטרנט בבורמה – בניגוד למה שכתוב בהרבה אתרים ברחבי הרשת, הקליטה בבורמה, לפחות במקומות התיירותים, טובה מאוד. ניתן לרכוש כרטיס סים מקומי בשדה התעופה בעלות של כ-10-20$ בהתאם לחבילה. אנחנו קנינו חבילה של 6 ג'יגה וזה היה מעל ומעבר לנדרש. קליטת ה-WIFI לעומת זאת בעייתית מאוד, מרבית הגסטהאוסים יבטיחו לכם WIFI שבפועל לא יעבוד רוב הזמן, לכן מומלץ להצטייד בכרטיס סים מקומי עם חבילת גלישה.

אוכל בבורמה: הפעם היחידה שבה חטפתי קלקול קיבה במהלך הטיול במזרח הייתה בבורמה ככל הנראה מפיצה! כן פיצה! לכן מומלץ להיזהר דווקא ממסעדות מקומיות המגישות אוכל מערבי, היות והם לא כל כך יודעים איך להכין אותו. תישארו עם האוכל המקומי הטעים והזול.

כסף בבורמה: היות והגענו מהארץ היו לנו דולרים להמרה, חשוב מאוד: בבורמה לא מקבלים שטרות דולרים ישנים (לפני 2004) ולא יסכימו להמיר לכם את השטרות אם הם לא יהיו ישרים ונראים כמו חדשים. מספיק פס שפשוף במקום הקיפול של השטר ויעשו לכם על זה בעיות, לכן מומלץ להצטייד בשטרות כמה שיותר חדשים.

אותנטיות: כפי שכבר ציינו בפוסט, בורמה היא מדינה מלאת ניגודים, מחזה נפוץ הוא לראות נזירים יחפים יושבים בבר ורואים כדורגל, או אנשים שאין להם נעליים אבל יש להם סמארטפון ענק ותספורת מערבית מודרנית. גם בכפרים עצמם תיתקלו בבתים ללא דלתות ורצפה אבל עם טלוויזית LCD בגודל 50 אינץ'. ללא ספק מדובר במדינה מיוחדת שהקידמה חודרת אליה לאט לאט. הדבר בהחלט מטיב עם התושבים ומעלה את רמת החיים (וגם את רמת הזיהום במדינה – נושא שלם לפוסט אחר). לדעתנו כדאי לבקר במדינה המיוחדת הזאת כל עוד אתם יכולים. בורמה הופכת לאותנטית פחות ככל שעובר הזמן ולכן מדובר אולי בהזדמנות האחרונה לראות תרבות מקומית הולכת ומשתנה.

מוזמנים לשאול שאלות ולתקן טעויות בתגובות, תודה שקראתם 🙂

יש לכם שאלות נוספות? רוצים להתייעץ על בורמה? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו: וייטנאם קמבודיה לאוס בורמה