גיאורגיה היא מדינה עשירה, שאת היופי שבה, הן של הנופים (של נופלים מהנופים המרהיבים של אוסטריה) והן של התרבות, התחילו הישראלים לגלות רק לאחרונה. המדינה מוגדרת בשתי יבשות, אסיה ואירופה, ושנים רבות הייתה חלק מברית המועצות (סטאלין, המנהיג הקמוניסטי המפורסם, נולד גם הוא בגיאורגיה). את עצמאותה קיבלה לראשונה כשנפלה ברית המועצות, אך גם המנהיג הבא שעלה לא הצליח לפתח אותה בגלל שחיתויות פוליטיות. ב-2004, לאחר מהפכה שהתקיימה במדינה, עלה לשלטון מיכאיל סקאשווילי, שהחליט לעשות רפורמה ולקדם את מדינתו. כחלק מהשינויים הוחלט לבנות מחדש את כל המוסדות המדיניים כך שקירותיהם יהיו שקופים – כסמל לשקיפות וחוסר השחיתות במדינה. כמו כן, סקאשווילי הבין כי כדי לפתח את כלכלתו עליו לפתוח את המדינה לתיירות – הוא הקל על הליך קבלת הויזה וכן הפך את המדינה להיות הכי מוגנת באזור – זאת ע"י הצבת שוטרים בכל מקום תיירותי.

האנשים בגיאורגיה מקסימים, חייכנים ופשוטים, ישמחו לעזור בכל דרך שרק יוכלו. אחריי שתתאהבו בהם תצטרכו גם להפסיק לקרוא להם גרוזינים – שם שנתנו להם הרוסים ומגיע מהמילה "גרוז" = משקל, שם גנאי לגודלם של הגיאורגים.

הטיול שלנו מתחיל בטביליסי, בירתה של גיאורגיה. לצערנו זמננו היה מוגבל ונשארנו במדינה שבוע בלבד. המטרה העיקרית שלנו הייתה לבקר בבירה ולעשות את הטרק המפורסם של מסטיה-אושגולי.

הגעה לשדה תעופה בטביליסי

שדה התעופה של טביליסי די קטן, הצ'יינג' עובד 24/7 וכך גם החנויות שמוכרות סים.

• המרת כסף – המטבע המקומי נקרא לארי, ונכון לזמן כתיבת הבלוג ערכו בערך 1.5 ש"ח. למרות הציפייה כי בשדה התעופה עמלת ההמרה גרועה, בשדה התעופה של טביליסי קורה ההפך. תרגישו חופשיים להמיר כמה כסף שתצטרכו, אנחנו המרנו 100 דולר בתור התחלה. כשתצאו מאולם הנוסעים תראו כמות גדולה של דוכני המרה, לכו על ההוא שנותן את שער המכירה הטוב ביותר.
• קניית סים – השאלה הראשונה המתבקשת היא האם נדרש סים בגיאורגיה? תמיד אפשר להסתדר בלי, אבל זה יהיה קשה יותר. אפליקציות בסיסיות כמו הזמנת מניות, קניית כרטיסים לרכבת וכו' תלויות באינטרנט, לכן כן היינו ממליצים בחום לקנות חבילה מינימלית (ולמחוק את הפייסבוק לשבוע – תתנתקו קצת 🙂 זה לא מזיק ).
  בשדה התעופה 2 חברות שמוכרות סים: האחת Beline, והיא מציעה חבילת אינטרנט בלבד. השניה Megadi המציעה אינטרנט, שיחות פנימיות חינם וגם 30 דק' לחו"ל. אנחנו ממליצים על Megadi – לרבים מבעלי המוניות והגסטהאוסים אין וואטסאפ בטלפון ולא פעם אחת קרה לנו שנאלצנו להתקשר אליהם. המחיר של החבילה הוא 30 לארי.
• הגעה לטביליסי בלילה – ההגעה שלנו לשדה התעופה הייתה בלילה, כמו רוב הטיסות מישראל. חשוב מאוד – דברו עם בעלי המלון/גסטהאוס שסגרתם מראש! ברובם אין קבלה 24/7. 2 בנות ישראליות שפגשנו נתקעו באמצע הלילה ללא גסטהאוס, לאחר שהגיעו ולא היה מי שיפתח להם או יענה לטלפונים.
  כשתצטרכו להעריך את זמן ההגעה שלכם קחו בחשבון שנסיעה משדה התעופה לעיר טביליסי לוקחת כחצי שעה, וגם כל עניין המרת הכסף וקניית סים לוקח לפחות שעה.
• נסיעה משדה התעופה לטביליסי – אפליקציית Yandex (ראו תחת טיפים כלליים)- 20 לארי למונית בלילה. (לעומת 50 לארי שדורשים הנהגים בשדה).

טביליסי

באופן כללי, ניתן לומר שככל שהיסטוריית המקום מגוונת יותר – כך גם המקום עצמו. אותו דבר קורה בטביליסי. תוכלו למצוא בה את 3 הדתות המרכזיות, מבנים עתיקים, בניינים סובייטים וגם בניה מודרנית.

מה עושים בטביליסי?

• העיר העתיקה – רוב היופי של העיר נמצא בעיר העתיקה. אין שם אטרקציה מיוחדת, פשוט תטיילו ותחקרו את הסמטאות. אם אתם לא ישנים באזור, מומלץ לקחת מונית לכיכר החירות (4-5 לארי מאזור תחנת הרכבת). 

  

• סיור חינמי בעיר העתיקה של טביליסי –  Tbilisi Hack Free Tour – כשהסתובבנו בעיר נתקלנו במקרה בקבוצת תיירים ממדינות שונת שמקשיבים למדריכה דוברת אנגלית. הצטרפנו אליהם. בהמשך התברר כי מדובר בסיור חינמי, שבסופו מקבלת המדריכה טיפ מכולם. אם האנגלית שלכם ברמה סבירה אנחנו ממליצים בחום להצטרף! 3 שעות שבהן עוברים בכל המקומות המרכזיים בעיר העתיקה, עם הסברים והמון עובדות לא חשובות מרתקות 🙂
  כדי לקבל את שעות הפעילות שלהם תוכלו להיכנס לעמוד הפייסבוק או לאתר שלהם. 

  

• שוק מקומי – The Dezerter Bazaar – אם תרצו לחוות אותנטיות גיאורגית ממליצים להגיע לשוק המקומי. זה גם ה-מקום למצוא בו מתנות בחצי מחיר. על מנת להגיע לשם עליכם לקחת מטרו מקניון הגלריה (באזור כיכר החירות), תוכלו לשאול בעמדת המודיעין איך להגיע לתחנה ואת הכרטיסים תוכלו לקנות בעמדה המיועדת (בקשו הלוך-חזור). התחנה שאתם צריכים היא station square 1. מחיר הנסיעה הוא 2 לארי לאדם לשני הכיוונים. 

  

  

לינה בטביליסי

• Ni Hao Guesthous – כנראה הגסטהאוס הכי זול שתמצאו בטביליסי, וגם התמורה טובה. החדר נעים ונקי, עם מקלחת משותפת. במקום יש מטבחון, מכונת כביסה ומיקורגל משותף. הבעלים ענה לנו לטלפון ב-3 בלילה כדי לבוא לפתוח לנו כשרק הגענו (למרות שאיחרנו בשעתיים מהשעה המקורית שרשמנו לו), וגם נתן לנו להשאיר את התיקים ליום שלם עד רכבת הלילה. החיסרון העיקרי שלו הוא שהוא רחוק מהעיר העתיקה ומונית תעלה לכם 4-6 לארי לכיוון. מחיר לחדר זוגי -27 לארי.
• My CityHotel – מלון במרכז העיר העתיקה. החדר נקי, עם מקלחת פרטית. הסיפור המעניין הוא שמדובר במלון שהבעלים שלו הוא איראני מקסים שברח לגיאורגיה לפני כשנה בגלל השלטון האיראני. הוא סיפר שישראלים רבים מגיעים למלון, דבר שמשמח אותו כיוון שהוא מאמין שהמלחמה בין הממשלות שלנו אינה שייכת לאזרחים הפרטיים ועלינו לשפוט כל אדם באשר הוא.

מה אוכלים בטביליסי?

• מסעדת Machakhela – הגענו בהמלצת המדריכה של הסיור החינמי וזה בהחלט האוכל הכי טעים וזול שאכלנו בעיר. השם של המסעדה כתוב בגיאורגית אז מומלץ לחפש את השם באנגלית בגוגל מפס. המסעדה נמצאת במרכז העיר מאחורי השלט הגדול של "I love Tbilisi".
• בית קפה יקר – Orgabique Josper grill bar – אם תרצו לפנק את עצמכם בבית קפה יוקרתי וגם מגניב שווה ללכת לשם. תשלמו שם על קפה כמו בארץ, אבל אם כבר חופשה לא? 🙂

מסטיה – Mestia

מסטיה היא עיירה קטנה ופסטורלית, עם נוף הררי מסביב נהר שעובר במרכז. משמשת בעיקר כמקום הכי מפותח באזור ונקודת ההתחלה של הטרק המפורסם לאושגולי.

העיירה, חוברה לכביש עם העולם החיצוני רק בשנת 1935. במקום גם מגדלי הגנה שזמן בנייתם המשוער הוא המאה ה-12. אם אינכם מוגבלים בזמן ותרצו חוויה רגועה, תוכלו להישאר שם מספר ימים עם ספר טוב והמון אוכל זול וטעים.

הגעה מטביליסי למסטיה 

יש 3 דרכים עיקריות להגיע למסטיה מטביליסי. אנחנו בחרנו להגיע למסטיה באמצעות רכבת לילה לזוגדידי ובחזור בחרנו ברכבת יום (כדי לא להגיע גמורים אחריי רכבת לילה). בדיעבד, במקום רכבת יום, לדעתנו עדיף לקחת הסעה ישירה. מוזמנים לבחור מה שיותר מתאים לכם:

• רכבת לילה לעיר זוגדידי ומשם מרשוטקה (הסעה קטנה) למסטיה – רכבת הלילה יוצאת לקראת השעה 22:00 מתחנת הרכבת של טביליסי. מומלץ להגיע קצת מראש כי מכניסים באופן ידני (ראו למטה איך להזמין כרטיס). עדיף להצטייד באוכל כי לא ימכרו ברכבת וגם כשתגיעו בבוקר הכל יהיה סגור במקום.
  הנסיעה ברכבת עצמה היא חוויה, אנחנו ישנו בתא של 4 אנשים. במושב מקבלים מזרן וכרית, ללא מצעים. גילינו שאפשר לקנות מצעים חד פעמיים במחיר סימלי בתחנת הרכבת לפניי הנסיעה (לא מתאפשרת קנייה מאחראי הקרון). הרכבת  די נוחה, הבעיה העיקרית היא הטמפרטורות – בקרון שלנו היה חום בלתי נסבל, לעומת זאת אחרים סיפרו שבקרון שלהם היה קור כלבים. ממליצים להגיע לבושים בשכבות ולהיות מוכנים לכל תרחיש.
  הגעה ב-6 בבוקר לעיר זוגדידי, שם יחכו לכם מרשוטקות – המחיר הוא 20 לארי לבן אדם. אורך הנסיעה הוא 3 שעות.
• רכבת יום לזוגדידי ומרשותקה למסטיה – לאלו שלא הספיקו לקנות כרטיסים לרכבת לילה, או סתם מעדיפים נסיעת יום יוכלו לבחור באופציה הזו. הנסיעה היא ברכבת רגילה ואורכת כ-6 שעות, ממליצים להוריד כמה סדרות אוף-ליין לנטפלקס מראש. לאחר מכן יחכו לכם מרשותקות מחוץ לתחנה שיקחו אתכם למסטיה במחיר של 20 לארי.
• הסעה ישירה מטביליסי למסטיה – מיניבוס שהנסיעה בו אורכת 8 שעות, קצת קשוח ולא נוח, אבל כנראה הדרך היעילה והזולה יותר. המחיר הוא כ-30 לארי ואפשר לסגור כרטיס באחת הסוכנויות. חשוב – לא לקחת הסעה בלילה! הכבישים מסוכנים וזה לא שווה את זה. 

קניית כרטיסי רכבת לזוגדידי

מומלץ מאד להזמין את הכרטיס מראש, אנחנו הזמנו 3 ימים לפניי ורוב האפשרויות אזלו. לא נדרש כרטיס מודפס אלא רק צילום מסך ולהראות דרכון בכניסה לקרון.

את ההזמנות ביצענו באתר הבא. ככה המסך אמור להיראות (בהנחה שכל האפשרויות זמינות):

הערה חשובה – בטביליסי יש 2 תחנות רכבת, האחת בתוך העיר והשניה בפרברים. התחנה שלכם היא Tbilisi-pass כפי שמצויין בתמונה. הבלבול העיקרי הוא אם תיקחו את הרכבת הזו חזרה – מומלץ לשאול האם מדובר בתחנה המרכזית לפניי שיורדים.

מה יש במסטיה?

כפי שציינו, העיירה די קטנה. יש בה מכולות קטנות בכל פינה, רובן נסגרות באזור השעה 19:00, פרט לאחת שעובדת עד חצות. במקום גם מספר מסעדות, 2 עיקריות שהמקום בהן תפוס כמעט כל ערב וגם בתי קפה נחמדים.

למי שחסר ציוד, יש 2 חנויות סקי בעיירה אבל המחירים כמו בארץ ואין שם את רוב הדברים שדרושים בטרק. סמוך לגסטהאוס  Mean Zu יש חנות בגדים וציוד טיולים שנראת כמו מחסן מבולגן, אבל אם תחפרו טוב אולי תמצאו את המידה שלכם במחיר טוב.

אוכל במסטיה

• מסעדת מסטיה – Restaurant Mestia – מסעדה לא בולטת שהיא גם חלק ממלון. נמצאת במקום בו עוצרות כל מוניות השירות. האוכל הכי טעים שאכלנו במסטיה, מנהלים אותה חבר'ה צעירים שעושים מופע פולקלור כל ערב – ממליצים בחום לשמור מקום! 

  

• מסעדת Laila – לפי כמות האנשים שיש בה בכל ערב ככל הנראה יש עליה הרבה המלצות. כשאנחנו הגענו לא היה מקום, למנות לקח המון זמן להגיע והן גם לא היו כאלה מוצלחות. בשעה 8 מתקיים מופע גיאורגי, ייתכן כי זה מה שיוצר את העומס ופשוט הגענו בזמן הלא נכון.
• מסעדת Restaurant Tower Bar – קשה לפספס אותה כי היא נמצאת במרכז. המנות טעימות ומוגשות בזמן. החיסרון היחיד הוא שלא היה להם קפה מכונה למרות שהיה כתוב בתפריט. אולי עד שתהיו שם הוא יגיע :). גם פה יש מופע גיאורגי בערב והסיכוי לתפוס מקום נמוך, עדיף לשמור מקום מראש או פשוט לשבת בחוץ. 

  

לינה במסטיה

• גסטהאוס Teo Guesthouse and Camping – כשתגיעו למיקום תראו שלט של  Camping ודוב מפוחלץ ענק(!) – זהו המקום הנכון. כשמו כן הוא, יש לו שטח ענק שבו אנשים ישנים באוהלים, ובנוסף קיימים חדרים עם מקלחת משותפת. המחיר הוא 45 לארי לזוג. החדר נקי ונעים, החיסרון היחיד הוא שגם אנשי הקאמפינג משתמשים במקלחות – דבר שיוצר עומס.
• גסטהאוס Guesthouse For You – בקתה המורכבת מ-2 קומות, בקומה הראשונה גרה המשפחה והשניה היא גסטהאוס ובו 3 חדרים זוגיים עם מקלחת משותפת. המקום מאד נקי ונעים, גם המחיר זול, 35 לארי לזוג. קצת רחוק מהמרכז (עדיין באזור ה-10 דק' הליכה, מדובר בעיירה קטנה). 

לנוחתכם הוספנו ווידג'ט מפה עם כל אפשרויות הלינה באזור מסטיה:

Booking.com

הטרק ממסטיה לאושגולי

הטרק המלא לאושגולי מורכב מ-4 ימים (אפשר לומר 3 וחצי), כאשר בכל יום הולכים מכפר אחד לאחר. סדר הכפרים הוא:

יום 1: מסטיה -> זבישי (16.1 ק"מ)

יום 2: זבישי ->אדישי (10.6 ק"מ)

יום 3: אדישי ->איפרלי (18.7 ק"מ)

יום 4:  איפרלי ->אושגולי (12.4 ק"מ)

בסוף היום הרביעי לוקחים מונית חזרה למסטיה. חשוב לציין שעל כל אחד מהימים ניתן לוותר ולקחת מונית כדי לקצר את הדרך, לדוגמה אם תחליטו לעשות את היום הראשון ולדלג על השני, פשוט תיקחו מונית מזבישי לאיפרלי ותתחילו את המסלול שם. במקרה שלנו, בגלל התחזית שהראתה כי צפויים להיות יומיים שמשיים בלבד ויתרנו על היום הראשון ולקחנו מונית ישירות לזבישי, שם התחלנו את הטרק.

"דירוג" המקומות לדעתנו (למקרה שתחליטו לוותר על חלק מהטרק), כאשר הראשון הוא הכי מרהיב:

1. היום ה-3 (איפרלי ->אושגולי)
2. היום ה-2 (זבישי ->אדישי)
3. היום ה-4/היום ה-1 – כאן קשה להחליט,  כי למיטב הבנתנו היום הראשון הוא קליל ולא מיוחד בשום צורה (לא היינו, לפי מה שסיפרו לנו). הדרך ביום ה-4 היא די משעממת אבל הכפר אושגולי מדהים ביופיו. מה שרוב האנשים עושים זה פשוט להגיע בבוקר של היום ה-4 באמצעות מונית לכפר ולוותר על הדרך (פתרון נהדר אם קמתם ליום גשום, או שאתם סתם עייפים).

רוב השביל מסומן באדום-לבן ומומלץ להשתמש גם באפליקציית Maps.me. (ראו לינק להורדת המסלול תחת הטיפים לטרק)

הטרק עצמו לא פשוט, אבל גם מי שלא בכושר יוכל להסתדר, פשוט תלכו בקצב שלכם. ממליצים לקרוא את הטיפים לטרק למטה, ועוד יותר ממליצים להוריד את הפוסט הזה אופליין מראש (יש כפתור להורדה כ-PDF בראש הפוסט), לא בכל מקום יש קליטה והוספנו המון דגשים בניווט שחשוב שתשימו לב אליהם (במיוחד ביום 2). 

טיפים חשובים לפניי הטרק

• ניווט – ממליצים להוריד את אפליקציית Maps Me שמאפשרת שימוש במפות ללא אינטרנט. את המפות תוכלו להוריד מראש לפי האזור בו אתם מטיילים. יש מפה נהדרת שכל מי שיוצא לטרק משתמש בה, תוכלו לפתוח אותה באמצעות האפליקציה.  

לינק להורדת קובץ ה-KML של המפה (ניתן לפתוח ב-MAPS.ME):

קובץ מפה לטרק מסטיה-אושגולי 

(קרדיט לבלוג aucasus-trekking.com שנתן לנו אישור להשתמש במפה)

• מוצ׳ילה – מדובר בטרק למטיבי לכת ולכן מומלץ שיהיה לכם תרמיל איכותי, גודל התרמיל תלוי בכמות הציוד שתרצו לסחוב בטרק, אנחנו השתמשנו תמריל אחד של 65 ליטר ואחד של 30 ליטר לשנינו וזה הספיק בהחלט, אם אין לכם מוצ׳ילה ואתם לא מעוניינים לבזבז אלפי שקלים בשבביל טילו בודד, שווה לכם לבדוק את האופציה של השכרת מוצ׳ילה לתקופה קצרה.
• מקלות הליכה – הדבר הכי טוב שקרה לנו. זו פעם ראשונה שהשתמשנו בשתי מקלות לכל אחד. בתחילת הדרך מרגישים מוזר ולא מבינים למה זה טוב, אבל סמכו עלינו, אחרי 10 ק"מ הדבר היחיד שתרצו זה להשען על משהו. קנינו את הסוג הכי זול במבצע במחיר של 40 ש"ח למקל – אין צורך ביותר מזה.
• שק שינה – ראינו רבים שהביאו איתם. אין צורך, חבל על הגב שלכם. המיטות בכפרים נקיות ויש בהן שמיכות פוך שיחממו אתכם מספיק. ברכבת ניתן לקנות מצעים חד פעמיים מראש. אם בכל זאת אתם מתעקשים אז עדיף להביא ליינר, הוא לא מחמם אבל מהווה תחליף מעולה וקל למצעים.
• מים – לאורך כל הטרק יש נחלים שמהם ניתן למלא מים, חשוב למלא רק במקומות בהם יש זרימה מספיק חזקה ולא מדובר במים עומדים. אנחנו לא השתמשנו בכדורים מטהרים, אבל סתם כי שכחנו אותם. חשוב לנו לומר שלא כדאי לוותר על מים מתוך מחשבה של "נמלא בדרך" כי נקודות המילוי פזורות באופן לא אחיד. הקפידו לקחת בבוקר 2 ליטרים לפחות. בכפרים עצמם תוכלו לקנות במחיר מופקע, או לשאול את בעלי הגסטהאוס איפה אפשר למלא מי שתיה.
• אוכל – את ארוחת הערב והבוקר תאכלו בכפרים. לפני היציאה לטרק בקשו מהמארחים לחם לדרך, הוא יסגור לכם פינה לטרק עצמו. ממליצים לכם בחום לקנות ממרח בתחילת הטיול שלכם שישדרג לכם את ארוחת הצהריים. גם פירות יבשים ועוגיות יעזרו, אין צורך לסחוב מהארץ – יש הכל מכולות במסטיה.
• בוקינג מראש – דבר שגילינו רק בטרק עצמו הוא שאת חלק מהבתים בכפרים ניתן לסגור בבוקינג מראש – אם אתם רוצים לוודא שתגיעו למקום טוב, או שהגעתם בשיא העונה תוכלו לעשות זאת.
• נייר באסלה – כנראה אתם תתאהבו בגיאורגיה בדיוק כמונו. הדרך הכי טובה לגמול להם על כל הטוב הזה היא לא לזרוק נייר באסלה. מערכות הביוב שלהם לא הכי איכותיות וגם הנייר מאד קשה מה שיכול לצור סתימות והצפות, בעיקר בכפרים.

פירוט ימי הטרק

יום 2: זבישי ->אדישי

כמו שציינו, דילגנו על היום הראשון. הגענו לזבישי בשעה 8 באמצעות מונית שסגרנו עם בעלת הגסטהאוס במסטיה – 50 לארי למונית של ארבעה, כ-20 דק' נסיעה.

מתחילים לפי השביל ועולים במעלה הגבעה. אתם תראו שלט וגם סימונים בצבעי אגום לבן בדרך, כמו בשביל ישראל.

לאחר שתגיעו לפיצול הראשון בראש הגבעה עליכם לפנות שמאלה ולעלות בשביל עד שמתחיל הנחל. בנקודה זו קל מאד להתבלבל – אל תמשיכו בתוך הנחל, יש שביל משמאל שמאד קל לפספס. אם בכל זאת הלכתם דרכו, המשיכו ישר עד לקטע שבו תהיה לכם אפשרות לעלות חזרה מצד שמאל, שם גם תראו את השביל הנכון. המים ממש רדודים ונעזרים בסלעים אז זה לא כזה נורא.

לאחר מכן השביל מאד ברור, מדובר בעיקר בעליה מתונה יחסית אבל ארוכה. בנקודה מסויימת השביל מתחבר לדרך עפר שצמודה לרכבל, המשיכו לעלות בדרך זו. באמצע העליה תראו שלט שמסמן פניה לאדישי ולמכולת בעוד 400 מטר – לא ללכת בשביל זה! הוא סוטה מהמסלול המסומן לדרך לא נוחה ומסוכנת.

ממשיכים לעלות בשביל העפר עד שתגיעו לנקודת פיצול נוספת: דרך אחת יורדת למטה ונראת כאילו מקיפה את ההר (תראו שם גם תחנת רכבל), הדרך השניה ממשיכה בעליה ונראת כאילו מובילה לראש ההר. המשיכו למעלה – למרות שרבים ירדו למטה, מדובר בשביל ישן ולא מתוחזק. הדרך הזו ארוכה וקשה יותר, עם המון מעברים מסובכים ומחליקים.

אם בכל זאת התבלבלתם, כמונו, קחו בחשבון שהשביל אינו מסומן וגם ה-Maps.me אינו מדויק (לדוגמה היה חלק שהיינו אמורים להמשיך בו ישר לפי המפה, אבל לא היה שם שביל). מקיפים את ההר (בדר"כ יש שביל שנוצר מהליכה של מטיילים), לאחר מכן תתחילו ירידה מצידו השני. בסוף הירידה תראו ערוץ נחל קטן שבו תצטרכו להמשיך ימינה וממשיכים ללכת לאורך הנחל.

בנקודה מסוימת תתחברו לשביל המקורי, ומשם תמשיכו לכפר עם הסימונים המקוריים. הגענו בערך בשעה -17:00.

הכפר אדישי: כפר יפה שממוקם בין הרים, בתוך עמק. בכניסה יש מכולת אחת, די יקרה (מים עולים 5 לארי במקום 1.5). מחיר הלינה שם בכל המקומות שבדקנו היה 50 לארי לאדם, בין אם מדובר בחדר לזוג או לארבעה, כולל ארוחת ערב ובוקר.
אנחנו נשארנו בגסטהאוס השלישי מלמעלה (אם נכנסים מהכניסה עם המכולת). הובטח ויי פיי אבל הוא לא ממש עבד, גם הקליטה הייתה על פס אחד במקומות מסויימים. הארוחות היו עשירות וכללו מרק, בשר וסלטים. גם ארוחת הבוקר הייתה מאד מגוונת. החסרון היחיד הוא שהיה חור שהיה בחלון וגרם לנו לקפוא בלילה.

יום 3: אדישי ->איפרלי

יצאנו לדרך בשעה תשע.
מדובר ביום הכי ארוך מבחינת מרחק הליכה אבל קל מבחינת ניווט. אם אתם מוגבלים בזמן, על היום הזה אסור לוותר. יוצאים מהכפר והולכים לפי הסימון בדרך מישורית יחסית. לאחר כשעתיים של הליכה מגיעים לנהר. לפי מה שהבנו גובה המים ועוצמת הזרימה משתנים בהתאם לשעה ביום. בבוקר הזרימה הכי חלשה והמים מגיעים בערך לברכיים. עם הזמן, ככל שהקרחון נמס, מפלס המים עולה והזרימה מתגברת. את הנהר ניתן לעבור רגלית או באמצעות סוסים שיחכו לכם שם. עלות מעבר עם סוס היא 10 לארי. אנחנו בחרנו לעבור עם סוס, בעיקר כי המים היו קפואים וגם בגלל החוויה. 

בשלב זה מומלץ לעשות הפסקה ולאגור כוחות לפני העליה הכי קשה בטרק. מתחילים בעליה מתונה יחסית שמתחלפת לדרך תלולה ואינסופית (סה"כ בערך 1 ק"מ של הליכה). בסופה של העליה תגיעו לנקודת התצפית הכי יפה בטרק.

לאחר הפסקה בפסגה מתחילים לרדת את אותו ההר (אל תטעו, ירידה היא לא בהכרח יותר קלה). בסיום הירידה מתחילים דרך מישורית שאורכת כ-3 שעות, בעיקר תלוי בכמה יבלות צברתם בדרך…
כחצי שעה לפני ההגעה לכפר ישנו גסטהאוס ובו גם מכולת קטנה, תרשו לעצמכם לקנות שם קולה שתיתן לכם פוש אחרון. הגענו לכפר בשעה 18:00.

הכפר איפרלי: כיוון שהגענו די מאוחר לא הסתובבנו הרבה בכפר. גם פה תמצאו מכולת די קטנה ואפילו תהיה קליטה. נשארנו ב-Welcome Gueshouse, מדובר בבקתה ובה 3 חדרים כשבכל אחד מקום לשני אנשים. הבקתה היא נטו שלכם והבעלים גרים בבית סמוך. במקום היה תנור שהדלקנו בעזרת עצים בערב. האוכל היה דל יחסית לכפר הקודם, אבל הספיק. המחיר 50 לארי לבן אדם.

יום 4:  איפרלי ->אושגולי

יצאנו ב-9 וחצי בבוקר. יום קצר וקליל, יש שיגידו מיותר. בפניכם שתי אפשרויות: ללכת דרך שביל עפר מישורי או דרך חלופית שאינה בתוך המסלול אך מסומנת במפס מי. אנחנו בחרנו בדרך המישורית בעיקר בגלל היבלות ברגליים. בכנות, עדיף היה לקחת מונית ישירות לאושגולי. ההליכה מונטונית ובעיקר מעצבנת בגלל המכוניות שנוסעות ומעיפות אבק מהדרך.
לא פגשנו אנשים שבחרו בדרך השניה, לכן לא נוכל להעיד איך היא.

הגענו בשעה 14:00 לאושגולי: כפר מרהיב ביופיו. נראה כסצנה מימי הביניים. נשאר רק לדמיין נשים בשמלות נפוחות וגברים בחליפות.
נשארו שם קצת, בעיקר להתרענן ולחגוג את סיום הטרק עם בירה קרה. אם יש לכם זמן, היינו ממליצים אפילו להשאר כמה שעות ולהסתובב בכפר.

הדרך חזרה למסטיה – לוקחים מרשותקה במחיר של 20 לארי לבן אדם. המרשותקות מחכות בכניסה. בחלק מהמקומות קראנו שאורך הנסיעה הוא 3 שעות. נכון לזמן כתיבת שורות אלו סוללים כביש חדש לאושגולי ולנו הדרך לקחה כשעה וחצי. מניחים שזה יתקצר עם הזמן…נשמח לעדכונים!  

תמונות נוספות מהטרק מסטיה-אושגולי

משאית ישנה במסטיה

« ‹ של 24 › »

טיפים כלליים לגיאורגיה

• הזמנת מוניות – אפליקציית Yandex – שילוב של getTaxi ו-Uber. המחירים בה הם אמינים ויש זמינות גבוהה של מוניות. כותבים מה הכתובת הרצויה ומסמנים את כתובת האיסוף שלכם. לאחר מכן תראו הערכת מחיר ותוכלו להזמין את המונית. אנחנו השתמשנו בטביליסי בלבד (ולשדה התעופה).
• נהגים בגיאורגיה – לפעמים היה נראה שנהיגה מבחינת הגיאורגים היא ספורט, ממש כמו בסרט מהיר ועצבני. אם תהיה מכונית לפניכם תהיו בטוחים שהנהג ינסה לעקוף אותה (גם אם היא נוסעת ב-120 קמ"ש בכביש שההגבלה בו היא 50…).
  לגבי השכרת רכב בגיאורגיה – אנחנו לא השכרנו אבל פגשנו ישראלים שכן. המחיר הוא 2,000 ש"ח לג'יפ טוב לשבוע. הם אמרו שמחוץ לעיר ובכפרים הנהיגה די נוחה, האזור הבעייתי הוא טבילסי.
• זמן גיאורגיה – כל הזמנים בפוסט כתובים ב"זמני גיאורגיה" – הנהגים נוסעים הרבה מעל המותר ולכן מן הסתם מגיעים מהר יותר. אם תשכירו רכב קחו בחשבון שהנסיעות יהיו ארוכות משציינו. 

אוכל גיאורגי 

טעים! לחובבי הבצקים – הגעתם לגן עדן. אבל כדי להיות יותר ספציפיים אלו המאכלים שאתם חייבים לטעום:

• קובדרי – Kubdari – מאפה עגול שנראה כמו פיצה ממש דקה שיש עליה בצק גם מלמעלה, ובפנים בשר בקר טחון. המלצה – לקחת את הגודל הקטן, הוא ממש משביע. 

  

• חצ'אפורי – פירוש השם הוא לחם (פורי) עם גבינה (חצ'א), אבל משום מה הגיאורגים מכנים כל דבר עם בצק חצ'פורי. במאכל המקורי הכוונה לבצק בצורת קערה עם מילוי. המילוי בדרך כלל הוא גבינה מותכת עם ביצה חיה למעלה (מטורף) או בשר טחון עם שעועית (פחות התחברנו, אבל גם נחמד). הדרך הנכונה לאכול חצ'פורי הוא לתלוש את הבצק שבצדדים ולתבול בתוך המילוי.

  

• חינקאלי – מדובר בבצק דק הממולא בבשר בקר שמבשלים/מאדים אותו, במילים אחרות – דאמפלינג ענק. הצורה הנכונה לאכול אותו היא לתפוס בקצה הקשה (אותו משאירים בצלחת בסוף) ונותנים ביס למטה. אגב, גיאורגי אמיתי נחשב כזה שבצלחת שלו לא נשאר בכלל המיץ שנוזל מהמאפה. סמכו עלינו – משימה די קשה!

  

• Tashmudjab – תפוח אדמה עם גבינה, יש שיאמרו גבינה עם תפוח אדמה – בהחלט טעים לחובבי הגבינה המותכת.
• Chvishtar – לחמניה קטנה מטוגנת מקמח תירס ממלואת בגבינה מותכת.  
• לימונדה – בגיאורגיה יש קטע עם לימונדות, יש להם משקה שהשם שלו הוא Lemonade אבל יש לו טעמים שונים, לווא דווקא לימון. הכי אקזוטי היה בטעם סוכריה על מקל. המלצה שלנו – לבקש לימונדה בטעם לימון כדי לא ליפול 🙂