Print Friendly, PDF & Email

אתם אתם גרים בישראל, אתם בוודאי מכירים לפחות כמה וכמה אנשים שביקרו בהודו ולא מפסיקם לדבר עליה. גם אנחנו תמיד תהינו לעצמנו מה מיוחד כל כך במדינה הזאת שהיא מושכת אליה אלפי מטיילים, במיוחד ישראלים, מידי שנה. אז טיילנו חודשיים שלמים בצפון הודו ואנחנו כאן כדי לספר לכם.

להודו הגענו בטיסה ישירה מבנגקוק, בירת תאילנד, הישר לדלהי. (כ-4 שעות טיסה) 

מסלול טיול בצפון הודו

המסלול שלנו בצפון הודו: הגעה לדלהי ← דרמסאלה (כשבועיים) ← מנאלי (שבוע)  ← קאסול (3 ימים) ← הכפרים בעמק פארווטי (כשבוע וחצי) ← טיול ג'יפים בעמק ספיטי ועמק קינור (שבוע) ← חזרה למנאלי (כמה ימים)← לה וחבל לדאק (שבוע וחצי)

דלהי

לקחנו טיסת לילה ונחתנו בדלהי באזור 6 בבוקר, שדה התעופה בדלהי חדש יחסית ממש נקי ומסודר. 

לשדה התעופה של דלהי הגענו פעמיים, בפעם הראשונה בטיסה מתאילנד ובפעם השנייה בטיסת פנים מלה.

משדה התעופה נסענו למיין באזר בדלהי, שם גם נמצא בית חב"ד, רק על מנת לקנות סים ולהתארגן על אוטובוס לילה לדרמסאלה. ידענו שנחזור לדלהי בהמשך ולכן לא התעכבנו בעיר. 

בגדול המיין באזור הוא אחד האזורים היותר "מגעילים" בדלהי ובכל זאת זה האזור המועדף על תרמילאים ישראלים, אולי בגלל הקרבה לבית חב"ד ואולי כי זאת בכל זאת דרך להכיר את הודו האמיתית.

אוטבוס מדלהי לדרמסאלה

יש מס' פעמים ביום, אנחנו הבנו שיש אוטבוסים שיוצאים בשעה 17:00 ויש כאלה דיוצאים בשעה 21:00 אבל מומלץ להתעדכן לפני הנסעיה סוכנויות ולהזמין כמה שיותר מוקדם מראש, אנחנו תפסנו מקום לאותו היום אבל זה באמת עניין של מזל. המחיר נע בין 800 ל-1200 רופי תלוי בסוכנות ממנה תזמינו את הנסיעה, נכון ל-2017 (כשטיילנו) שוב מומלץ להתעדכן. האוטובוס יוצא מאזור מחוץ לדלהי ובדר"כ מחיר הכרטיס כולל הסעה לאוטבוס עצמו. מדבר בנסיעה של כ-12 שעות בסמי-סליפר שזה אוטבוס עם כיסאות שניתן להוריד כלפי מטה. אם תיקחו את האוטובס של השעה 17:00 (שתכלס יוצא ב-19:00) תגיעו לדרמסאלה בסביבות 6-7 בבוקר. 

טיפים כללים לצפון הודו:

כרטיס סים בהודו 

אנחנו קנינו כרטיס סים של airtel ממוכר מקומי, הסים עבד טוב בכל מקום שיש בו קליטה. חשוב לשים לב שלכרטיס הסים לוקח כמה שעות עד שהוא "מופעל" והוא לא עובד מיידית כמו במקומות אחרים בעולם (לנו נאמר שחברת airtel בהודו מדכנת את שריתה מס' פעמים ביום) לכן אם אתם רק עוברים בדלהי ונוסעים ישר ליעד אחר שווה כלם לשקול לחכות ולקנות את כרטיס הסים ביעד אליו תגיעו. כבר פגשנו ישראלים שקנו סים שלא עבד גם אחרי כמה ימים והם נאלצו לקנות חדש.

מונית משדה התעופה בדלהי 

כשאתם נוחתים בדלהי תיזהרו מאוד מנהגי המונית! אם אתם נוחתים ביום ההמלצה היא פשוט להשתמש במטרו, הוא חדש, זול, נוח ומגיע עד המיין באזאר. ככה בטוח אף אחד לא ינסה לעבוד עליכם. אם אתם כל זאת רוצים לקחת מונית או שנחתתם בלילה ומטרו לא פעיל תיקחו רק מונית שחורה מתחנת המוניות שנמצאת מחוץ לשדה התעופה. חשוב מאוד שלא יעבדו עליכם שהמיין באזאר סגור כי יש חג או כל סיבה אחרת שהנהג עלול להמציא, תהיו אסרטיביים ותתעקשו להגיע למיין באזאר. ההמלצה היא להוריד את מפת האזור עם אפליקייצת google maps או mpas.me לפני וככה לעקוב אחרי מסלול הנסיעה של הנהג. היו המון מקרים בהם הנהגים עבדו על תיירים ולקחו אותם למקום אחר, למלון של חבר/בן דוד או עוקצים גרועים יותר לכן חשוב מאוד להיזהר ועדיף לחלוק מונית עם תרמילאים נוספים אם יש לכם את האפשרות.

המרת כסף בשדה התעופה בדלהי

מהניסיון שלנו שער המרה גרוע ועמלת המרה יקרה מאוד לכן מומלץ להמיר סכום מינמלי למונית ולהמיר עוד כסף במיין באזאר עצמו. (הכי טוב זה להתעדכן בבית חב"ד מתרמילאים נוספים איפה הכי משתלם להמיר באותו הרגע). טיפ נוסף הוא להמיר סכום מכובד לפני העלייה לצפון הודו כי ככל שתגיעו לאזור מרחוק ונידח יותר כך עמלת ההמרה שיקחו לכם תיהיה גבוהה יותר. אין בעיה להמיר כסף במקומות מרכזיים כגון דארמסאלה, מנהלי או קאסול אבל זה יעלה לכם עמלה. בכפרים עצמם כמובן שאין איפהל המיר ותצטרכו להתארגן על מספיק כסף מראש.

הודים שמדברים עברית ועסקאות מפוקפקות

לרוב ההודים הם אנשים נחמדים מאוד, אבל כמו במקום מקום תיירותי לא חסר נוכלים ואנשים שינסו לנצל את ז שרק נחתתם ואין לכם מושג איך להתנהל במדינה. היזהרו במיוחד מהודים דוברי עברית שינסו לפתות אתכם בכל מיני עסקאות מפוקפקות או להציע לכם "רק לראות" איזו חנות בצד השני של המיין באזאר, המון פעמים מדובר בסוג של נוכלות או בניסיון למכור לכם זיוף כלשהו במחיר מופקע מאוד, פשוט סרבו בנימוס לכל הצעה שלא נראית לכם.

מזג האוויר והעונה המומלצת בצפון הודו

  • העונה של הצפון (דהרמסלה, מנאלי, פרוואטי, קאסול, קשמיר, שימלה, צ'אמבה, ספיטי וקינור) – היא ממאי עד תחילת אוקטובר, המונסונים (גשמים) מתחילים בתחלית אוגוסט ונגמרים מתישהו בספטמבר. בעונה מזג האוויר נעים לפעמים קצת חם, באוקטובר מתחיל להתקרר. מנובמבר עד אפריל חורפי וקר מאוד ובמקומות רבים יש אפילו שלג.
  • העונה של לה וחבל לדאק – היא יולי-אוגוסט בלבד, כל שאר השנה קר, מושלג והדרכים לשם (ממנאלי וקשמיר) חסומות לחלוטין.

סיפורי הדרך שלנו מצפון הודו

סיפור דרך – שבועיים בדרמסאלה 

סיפור דרך – שבועיים במנאלי

(בקרוב יתווספו סיפורי דרך נוספים על ספיטי וקיונר, אזור לדאק וגואה)

  • קטגוריה:הודו

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מאוד יפה

כתיבת תגובה